ריצוף חוץ - המדריך המלא

ריצוף חוץ ממלא תפקיד פונקציונלי - הליכה וגישה לחלקים שונים מחוץ לבית - וכן תפקיד עיצובי עם השתלבות בתמונה העיצובית של הבית או העסק. מאחר וריצוף חוץ חשוף לפגעי מזג אוויר ולכלוך כגון חום, לחות, גשם, קור, שמנים, שאריות אוכל, בוץ ועוד, הוא צריכים להיות חזק דיו על מנת לעמוד בתנאים קשים אלה לאורך זמן וכן גם לאפשר תנועה בטוחה על גבו. שילוב הצורך הפונקציונאלי יחד עם הצורך העיצובי אינו תמיד דבר קל, ובמיוחד כאשר קיימים בשוק אפשרויות רבות של סוגי ריצוף חוץ לבחירה. מדריך זה בא להדגיש את ההבדלים ואת הפרטים החשובים עליהם יש לתת מחשבה לפני שבוחרים ריצוף חוץ. 

באופן עקרוני, ניתן להשתמש באותו הריצוף הן למרפסת והן לגינה, כל עוד הוא כמובן עונה לדרישות של עמידות, פונקציונליות ועיצוב. אחד ההבדלים שיש לקחת בחשבון, הוא שבגינה יתכן ויהיה צורך בהכנת תשתית, בסיס, לריצוף, מאחר ולא ניתן לרצף ישירות על אדמה. מבחינה עיצובית, האם כדאי לבחור באותו עיצוב ריצוף גם במרפסת וגם בגינה? הדעות כאן חלוקות והתשובה תלויה בלא מעט פרמטרים נוספים. המשכיות עיצובית של הריצוף תספק תחושה של הגדלת שטחי הבית ותזמין את החוץ לתוך הבית. מצד שני, ישנם מצבים בהם דווקא נהיה מעוניינים לשבור את העיצוב ולבחור בריצופים בעיצוב שונה להשגת תמונה עיצובית מיוחדת, לתיחום אזורים מחוץ לבית ועוד. הדבר החשוב ביותר הוא לבחור בסוג ריצוף שעונה לדרישות העמידות, התנגדות להחלקה ולבסוף גם לעיצוב המבוקש.

גרניט פורצלן: אם ניתן להשתמש באריחי קרמיקה בתוך הבית ולאזורי החוץ, מומלץ ונהוג להשתמש באריחי גרניט פורצלן, אשר להם עמידות גבוהה מפני מזג אוויר ורטיבות, והחוזק הדרוש לשימוש חיצוני. כמו כן, יתרון נוסף ומרכזי לאריחי גרניט פורצלן הוא היעדר צורך בתחזוקה, מלבד ניקוי קל עם חומרי ניקוי רגילים. אריחי גרניט פורצלן לריצוף חוץ קיימים במגוון צורות, צבעים, גדלים וגימורים, גם כאלה המדמים בצורה מושלמת חומרים אחרים כגון בטון, עץ, אבן טבעית, שיש ועוד, בלי החסרונות של חומרים אלה. מומלץ לבחור באריחי גרניט פורצלן בעלי גמר מחוספס מעט ולא חלק, זאת על מנת כמובן למנוע החלקה. לריצוף עם אריחי גרניט פורצלן, יש צורך בהכנת תשתית, משטח בטון, עליו יודבקו האריחים (ניתן גם להדביק על אריחים קיימים). 

בטון: ישנן כמה אפשרויות בתחום זה, כגון משטח בטון עם הטבעת דוגמאות ובצבעים שונים ליצירת עיצובים שונים. ההטבעה מבוצעת ע"י שימוש בתבניות שמשאירות עיצוב מיוחד על גבי השכבה העליונה של הבטון, לפני שהוא מספיק להתייבש. ניתן להשיג אפקט של אריחים, מראה של עץ ועוד. עבור משטחים גדולים, יש צורך ביצירת תעלות שמטרתן למנוע היסדקות של הבטון עם התרחבותו והתכווצותו. בטון כריצוף, מאחר והוא חומר סופג, מחייב שימוש בחומר אוטם (סילר) על מנת להגן עליו. על פעולת האיטום יש לחזור בתדירות בהתאם לתנאים ולחומר האיטום (כלומר דורש תחזוקה). קשה לבצע תיקונים של המשטח וכן של התשתית מתחתיו. אפשרות נוספת ופופולרית מאוד היא בטון מוחלק הנמצא בשימוש הן בפנים והן בחוץ. עם שיטה זו, אין הטבעת דוגמאות אלא מבצעים החלקה של הבטון בעזרת מכונת שיוף. ניתן לצבוע את הבטון והתוצאה בעלת מראה אלגנטי. כמו עם בטון מוטבע, עבור משטחים גדולים, יש צורך ביצירת תעלות שמטרתן למנוע היסדקות של הבטון עם התרחבותו והתכווצותו. בנוסף, יש גם כאן צורך בשימוש בסילר ותחזוקה וכן קשה לבצע תיקונים של המשטח ושל התשתית מתחתיו. מי שאוהב את מראה הבטון אך רוצה יותר עמידות, ישנם גם אריחי גרניט פורצלן דמויי בטון.

גרנוליט: תערובת של בטון ואבנים ליצירת משטחי ריצוף. שיטה זו פופולארית באיים יווניים למשל, ברחובות, סמטאות וחצרות בתים.  דורש יציקת בטון. עבור משטחים גדולים, יש צורך ביצירת תעלות שמטרתן למנוע היסדקות של הבטון עם התרחבותו והתכווצותו. ניתן להגיע לעיצובים רבים, עם שימוש באבנים בצבע, גודל וצורות שונות ואף לעצב מעין פסיפסים מרהיבים. גרנוליט עמיד מאוד בפני שחיקה והחלקה ואינו דורש תחזוקה. מאחר והאבנים יכולות לבלוט מהמשטח, פחות נוח ללכת על גבי גרנוליט ברגליים יחפות. עם הזמן גרנוליט יכול להיסדק וקשה לתיקון, כמו כן מקשה על תיקוני תשתית. 

אבנים משתלבות: מוכר בישראל בעקיר ברחובות "הולנדיים" ומדרכות. חומר לא יקר וקל ליישום, בעל חוזק ועמידות ומאפשר יצירת עיצובים שונים. קל לבצע תיקונים (החלפת אבנים או גישה לתשתית מתחת). אינו דורש יציקת בטון להנחה (דורש כורכר הדוק וחול),אך אם לא מיושם נכון, האבנים ישקעו. החיסרון העיקרי של ריצוף באבנים משתלבות היא התחזוקה, וכן צמחים ומזיקים יכולים לחדור בין האבנים. אבנים משתלבות לרוב לא מיושמות בבתים כיוון שיש להן קונוטציה של רחוב והן פחות נעימות למגע כף הרגל.

דק: דק מעץ טבעי או חומרים פלסטיים, פופולרי בזכות המראה הטבעי שלו, אך מצריך תחזוקה והוא יקר יותר מחלופות אחרות. כמו כן, עץ נוטה להתיישן, להיסדק ואף להירקב אם לא מתוחזק כראוי. כפי שראינו ניתן לקבל את מראה העץ גם עם אריחי קרמיקה דמוי פרקט ללא כל צורך בתחזוקה לכן תמיד כדאי לשקול זאת. את העץ ניתן כמובן לצבוע, או לגוון, וקל יחסית לבצע בו תיקונים. 

כלל האצבע ברכישת ריצוף הוא תמיד לקנות ריצוף סוג א' שאתם יכולים להרשות לעצמכם. סוג ב' כולל בדרך כלל מספר פגמים שאמנם לא תמיד נראים לעין, אך בסופו של דבר עשויים להפוך את העסקה ליקרה יותר (פחת, עבודת מיון, שברים, הנחה קשה יותר). מה גם שכיום ניתן לקנות אריחים סוג א' במחירים מאוד אטרקטיביים, כך שממש אין סיבה הגיונית לבחור בסוג ב'. בסביבת חוץ, עם תנאים קשים הרבה יותר מאשר בתוך הבית (שמש, לחות, קור, גשם, שלג - בהרים הגבוהות, ועוד), הרי שרק הריצוף העמיד ביותר יספק לכם עמידות ואריכות ימים, ולכן גם כאן חשוב לבחור אך ורק בסוג א'.

עבור רוב סוגי האריחים כיום, מוצעים גם אריחים תואמים לשימוש חיצוני (או לשימוש בחדרים רטובים) כך שאם באחידות אתם חפצים, לרוב קל יהיה להשיג את המטרה, כל עוד בחרתם באריחים באיכות מתאימה לשימוש חיצוני. לרצף עיצובי של הריצוף יש חשיבות ביצירת אפקט של הכללת החוץ לתוך הבית, תחושת הגדלת השטח הפנימי עם המשכיות של הריצוף את מחוץ לבית, למרפסת למשל. יחד עם זאת, אין חובה לבחור באותו הריצוף בפנים ובחוץ. למשל אם בחרתם בדק עץ, סביר כי בתוך הבית לא יהיה ריצוף דק אך הנוכחות העיצובית של הדק מצדיקה לשבור את הרצף עם שילוב אלמנט נוסף בעיצוב.